ביאור:שיר השירים ד
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י (מהדורות נוספות של שיר השירים ד)
"א הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים יפות כמו עיני יונים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ לקבוצה של השערות שלך, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ שיורדות מֵהַר גִּלְעָד. ב שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת הרחלות, נקבת הכבש
שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה רחלה שבניה מתו, והיא הולכת לבד, והדבר בולט למרחוק אֵין בָּהֶם. ג כְּחוּט הַשָּׁנִי בצבע אדום שִׂפְתֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵיךְ דיבורך, פיך נָאוֶה, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ האיזור בין העין לפה מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ. ד כְּמִגְדַּל דָּוִיד כמובן שאין מדובר במגדל דוד של היום, שנבנה במאה ה-17, אלא במגדל אחר מתקופת המקרא
צַוָּארֵךְ, בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת בשלמות, אֶלֶף הַמָּגֵן מגנים תָּלוּי עָלָיו תלויים על המגדל (כך היה נהוג), והרמז לשרשרות ותכשיטים סביב צווארה, כֹּל שִׁלְטֵי מגיני הַגִּבּוֹרִים. ה שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי שווים למראה צְבִיָּה של נקבת הצבי
, הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים. ו עַד שֶׁיָּפוּחַ כמו שהיא אמרה לו (לעיל ב, יז) הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים יעלמו כי השמש בדיוק מעל, אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה. ז כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ."
{ס}
"ח אִתִּי נלך לטייל בהרי הלבנון ותחזרי איתי משם מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי תשקיפי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה אחד מהרי החרמון, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר אחד משמות הר חרמון וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים. ט לִבַּבְתִּנִי משכת את ליבי אליך אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּינִי (באחד) בְּאַחַת אפילו בראיית אחת מֵעֵינַיִךְ, בְּאַחַד עֲנָק בראיית תליון אחד מִצַּוְּרֹנָיִךְ מהמחרוזת על צווארך. י מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ רגשות קירבתך אֲחֹתִי כַלָּה, מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל בְּשָׂמִים. יא נֹפֶת דבש תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן עצי הלבנון."
{ס}
"יב גַּן נָעוּל הוא ממשיל את הכלה הבתולה לגן יפה שסגור בפני מבקרים אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל מעין נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם. יג שְׁלָחַיִךְ תעלות המים שלך פַּרְדֵּס משקות פרדס של רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים נותנים פירות מתוקים, כְּפָרִים שיחי צמח הבושם כופר עִם נְרָדִים שיחי נרד. יד נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם שיח בושם (ראה בויקימילון), קָנֶה קנה בושם וְקִנָּמוֹן, עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה, מֹר וַאֲהָלוֹת סוגים של בושם עִם כָּל רָאשֵׁי המשובחים ב בְשָׂמִים. טו מַעְיַן גַּנִּים המוקף בגנים, בְּאֵר מַיִם חַיִּים הנובעים בכוחות עצמם, וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן מהרי הלבנון."
"טז עוּרִי צָפוֹן הכלה עונה: התעוררי רוח הצפון וּבוֹאִי תֵימָן הרוח הדרומית, הָפִיחִי השיבי רוח ב גַנִּי יִזְּלוּ ויתפשטו ריחות בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו שאותם הוא תיאר בפסוק יג.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים" (פסוק ד) - כפי שמופיע בשמואל ב ח ז: "וַיִּקַּח דָּוִד אֵת שִׁלְטֵי מגיני הַזָּהָב אֲשֶׁר הָיוּ אֶל קשורים אל גופם של עַבְדֵי הֲדַדְעָזֶר, וַיְבִיאֵם יְרוּשָׁלָ͏ִם".